#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עו. מדוע אי אפשר ללמוד מלחם הפנים שמותר לאפות מצה לפסח בעובי טפח? 	"דבית גרמו היו אומנים וזריזים בדבר. הפת היתה טעונה ג' מאות שיפה וחמש מאות בעיטה. העצים היו יבשים שמט""ו באב היו פוסקים מלכרות עצים למערכה. התנור של מקדש היה חם שמסיקים אותו בכל יום למנחות ולצלי והיה של מתכת. וכל זה לא שייך אצלנו."	ביצה כב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עז. לב""ש אין אופי ןפת מרובה ביו""ט ולב""ה אופין. במה פליגי? "	"רש""י פירש שמרובה היינו יותר מכדי צרכו וב""ה כר""ש בן אלעזר דאמר ממלאה אשה תנור פת מפני שהפת נאפת יפה בזמן שהתנור מלא, וכתבו התוס' (ד""ה דנפישא) שלרש""י ב""ש כת""ק דרשב""א.<br>והתוס' פירשו דמרובה היינו ככרות גדולים וב""ש חששו שאם יעשה פתים גדולים יעשה גם לצורך חול ולכן הטריחו אותו<br>לעשות פתים קטנים וימנע ויעשה רק  <sup>סד</sup>כדי צרכו ליו""ט וב""ה לא חששו לכך.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>סד.  והר""ן פירש שמרובה היינו לאפות הרבה בבת אחת אפילו שאינו יותר מכדי צרכו וב""ש אוסרים או כי זה טרחא מרובה או שחוששים שיעשה ליום חול ובית הלל לא חששו לכך .</span>"	ביצה כב: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עח. האם מותר ביו""ט ומדוע 1) להניח לבונה על גחלים להריח 2) לעשן הפירות ע""י בשמים על גחלים 3) לעשן הפירות ע""י בשמים על חרס שהוסק? "	"1) לתנא דמתניתין למסקנא לר""ג מותר שהנאת הגוף הוא ולאוכל נפש דמי ולחכמים אסור דס""ל שאינו שוה לכל נפש. לרבי אליעזר בר צדוק גם ר""ג מודה שאסור שאינו שוה לכל נפש.<br>2)  <sup>סה</sup>לרב אסור שאינו שוה לכל נפש ויש כאן כיבוי והבערה והולדת ריח. לשמואל מותר דאם היה לעניים היו גם כן עושים כן, ומותר אע""פ שיש בו את המלאכות הנ""ל וכמו שמתירים לצלות בשר על גחלים.<br>3) לשמואל מותר ומהטעם הנ""ל. לרב יהודה מותר כי כיבוי לא שייך בחרס, ואין איסור משום הבערה לרש""י דהוי הבערה כלאחר יד והותרה לצורך יו""ט ולתוס' הוי הבערה כדרכה וסבר ר' יהודה דהבערה ללאו יצאה ואינה אב מלאכה ומותר ביו""ט אפילו שלא לצורך. לרבה אסור מדרבנן משום מוליד ריח.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>סה.  כן פירש רש""י אבל הרי""ף פירש שאין כאן כבוי שסופו מבעיר וכיון שכבוי אין כאן הבערה אין כאן ומשום אולודי ריחא לא מיתסר כיון שאינו מתכוין להריח אלא להכשיר אוכלים, ר""ן .</span>"	ביצה כב: - כג. ותוס'		
